אחד משלנו - ג'וליה דאל

ehad

ספר לא עב כרס שנשאר אצלי לקריאה יותר מיומיים שלושה זה כבר אומר משהו...
על הכריכה נכתב: "הנאה צרופה.. כתיבה עוצמתית, נטולת עכבות... סיפור מצמרר". חיפשתי גושפנקא לכל המחמאות הללו בספר ולא מצאתי.

הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מרתק, אך החלקים הנוספים נמתחים כמו גומי, ולא מצאתי את ההבטחה למותחן סוחף. "אחד משלנו" הוא לא ספר מתח. ממש לא! לדעתי, לא כל ספר שעוסק ברצח, אונס או מוות בלתי מוסבר, יכול להכניס את עצמו לז'אנר ספרי המתח.

ג'וליה דאל היא עיתונאית בתחום הפלילים. בעבר עבדה ככתבת בכמה מסגרות, ואף נולדה לאם יהודייה ואב לותרני, וכנראה שעובדה זו היא הלולאה המקשרת לעיסוקה ביהדות והחסידות בתפוצות.

העלילה כתובה בשני קולות בגוף ראשון: אביבה ורבקה-אביבה האם ורבקה הבת.

אביבה כגן מהקהילה החסידית, בוחרת לעזוב את חייה החסידיים בברוקלין, יחד עם בריאן שהכירה בקיץ ניו-יורקי, במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים של אוניברסיטת ניו-יורק. בריאן השתתף באותה עת בקורס "כתבי הקודש כספרות" ועבד בסניף ימק"א. את הבריחה לבריאן בפלורידה מברוקלין היא עושה עם מעט מאוד בגדים, ותצלום של אחותה – רבקה. החיבור בין אביבה לבריאן יוצר חיים חדשים תרתי משמע. הלידה של רבקה לא מסבה לאביבה אושר, והיא צוללת לתוך דיכאון של אחרי לידה, הגורם לה לנטוש את רבקה התינוקת עם בריאן בעלה.

כעבור עשרים ושלוש שנים, רבקה רוברטס הילדה עובדת ככתבת בצהובון "טריביון". במסגרת עבודתה העיתונאית פונה אליה לוי גולדין, חרדי מקהילת רוזוויל, לבדוק את נסיבות מותה של אשתו ואם בנו-פסי גולדין. למה? כי גופתה של פסי גולדין נמצאה בחדר האמבטיה, ולוי גולדין משוכנע שמישהו הרג את פסי לוי.

משפחתה של פסי לוי התעקשה על קבורה מהירה, וללא נתיחה שלאחר המוות, ולכן לא בוצע איסוף דנ"א ובדיקת רעלים. כשרבקה רוברטס שואלת את לוי גולדין "מה אתה חושב שקרה?" גולדין לוי ענה לה: "אין לי דרך לדעת את זה." 

מאז שלוי גולדין מסר את הצהרתו לא נשמע קולה של המשטרה. החשדות של לוי גולדין לא נתנו לו מנוח. מאידך הוא גם לא רצה לתרום להפצת שמועות בקהילה, במיוחד לאחר שנודע לו, שפסי לוי הייתה מאוהבת לפני נישואיה ללוי גולדין לשכן שלה בברוקלין. 

כשרבקה האזינה לסיפורו של לוי גולדין, גם בה התעוררו ספקות ושאלות לגבי מותה של פסי לוי, והיא מתחילה לשאול שאלות... שאלותיה מוליכות אותה לקהילה שלמה של "יוצאים בשאלה", שנטשו את היהדות החרדית כפי שאימה אביבה עשתה.

קולה של אביבה מדלג בין הפרקים, וחושף את הגורמים לנטישת משפחתה. בין לבין רבקה המשיכה את מלאכת החקירה עד לחשיפת האמת.

-למה אביבה נטשה את בריאן בעלה ואת רבקה התינוקת?
-מה רבקה חשפה בחקירתה?
-האם החשדות של פסי לוי נכונות? 
-כיצד חיה הקהילה החסידית בברוקולין ומה היחס אליה?
-כיצד מתייחסים בקהילה ליוצאים בשאלה?
-למה המשטרה התעלמה והשקיטה את הפרשה?

לכל השאלות הללו נשאלות שאלות נוספות, וניתנת הצצה לקהילות היהודיות הסגורות. אבל...

את הספר הקודם של ג'וליה דאל "עיר בלתי נראית" לא קראתי, ולכן אין באמתחתי את ממד ההשוואה. הרעיון לעלילה מעניין וטוב, ברם במרקחת הזו הוא מפוספס. הסקרנות תפסה אותי בחלקו הראשון של הספר. ההתקדמות בספר הנוכחי לעיתים נעשתה על ידי מתוך הכרח ותקווה, שאולי בכל זאת יהיה שיפור בהמשך.

יש לא מעט גומות וחלקים לא מעניינים, והחשיפה לקהילה הסגורה לא ממש הצליח לרתק אותי.

תוך כדי קריאה, הקצוות מתחברים והשאלות מקבלות תשובות, ברם הדרך לתשובות לא מספיק מרתקת ומאתגרת, לעיתים אף מבולבלת, וגדושה בדמויות משנה בליווי תיאור אירועים אנטישמיים מיותרים.

בשורה התחתונה: התחלה טובה עם המשך צולע ומגומגם.

הקריאה לשיקולכם.

לי יניני

פן-הוצאה לאור, מתח תרגום, 288 עמודים, 2018