הרמאית הישרה - טובה ינסון

הרמאית הישרה-טובה ינסון

DEN ARLIGA BEDRAGAREN-Tove Jansson
חוות דעת אישית/לי יניני

הספר "הרמאית הישרה" הוא בונבונירה קטנה ואיכותית. זהו ספר קטן (220 עמודים), בהוצאת "כתר", בגודל A5, עם עיצוב של עדה ורדי. על הכריכה מאוירת חשבונייה עם חרוזים צבעוניים הנעים על גבי צירי הנעה, לביצוע ארבע פעולות חשבון פשוטות. האיור הזה זרק אותי לכמה דקות לעבר הילדות... בחירה יוצאת מן הכלל של איור התואם לתוכן.

הסופרת טובה ינסון נולדה בהלסינקי ב-9.8.1914 והייתה ידועה כמעצבת גרפית, אמנית, ציירת, קריקטוריסטית והחלה לכתוב לילדים רק ב-1945. טובה ינסון נהגה לכתוב בשוודית, וחתימתה לוותה בציור באחת מדמויותיה הקבועות (סדרת המומינים). היא נפטרה בגיל 86 בהלסינקי ב-27.1.2001.

אני חושבת שתרגום שם הספר מהמקור ל"הרמאית הישרה" עושה מעט עוול לעלילה. בתרגום משוודית הספר אמור היה להיות מתורגם ל"הבורר/ת". אני משערת שהבחירה בתרגום הנוכחי בוצע, משום שהשם "הבורר/ת" מוכר לנו מנורמות וקודי התנהגות של עולם הפשע, שבו השפיטה מתבצעת במסגרת לא רשמית, ומחייבת את המחויבים לעולם הזה. למרות שאני חושבת שהשם המקורי יותר מתאים, שיווקית ברור לי מדוע נבחרו צמד המילים הנוכחי שיחדיו יוצרים פרדוקס.

הספר הזה נקרא לאט, וכדי לשחות למצולותיו מומלץ לקרוא בו שוב. הקריאה הראשונית אינה מספיקה, כיוון שככל מה שנקלט בקריאה הראשונה, מחלחל אחרת שצוללים למעמקיו.

הסופרת טובה ינסון אהבה לקשט את חתימתה בציורים, כאן ככל שמתקדמים עם הקריאה הציורים נעלמים, לא צריך את השכבות המיותרות הללו... אמירה בפני עצמה!

הספרון מתחיל בכפר וסטרבי בתיאור של בוקר חורפי, קר וחשוך. החלונות בכפר חשוכים רק קתרי בת ה-25 ערה. כדי שלא להעיר את אחיה מטס בן ה-15 היא האהילה על המנורה. ליד הדלת רבץ לו הכלב כשחוטמו בין כפותיו בהמתנה לטיול הבוקר.

לקתרי קלינג לא היה אכפת משום דבר מלבד אחיה ומספרים. היא מתוארת כדמות מוזרה עם עיניים צהובות כמעט כמו של הכלב. בדרך-כלל התהלכה בחשדנות תמידית, הסבה תחושה של חוסר נוחות לאנשים מסביבה, ולא סמכה על איש.

קתרי ואחיה גידלו את עצמם. אימם נפטרה ואחרי מותה אביהם יצא צפונה, לרכוש מלאי של קורות עץ ומעולם לא שב. אחיה מטס בן החמש עשרה, עבד בעבודות מזדמנות בכפר, ובעיקר בילה בצריף הסירות של האחים לילייברג. הוא לא היה העיפרון הכי מחודד בקלמר, והאחים לילייברג מצאו לו עיסוקים שלא היו חשובים.

מה היה חשוב לקתרי? "אני, קתרי קלינג, שוכבת לעיתים קרובות במיטתי בלילה וחושבת. בתור מחשבות לילה, מחשבותיי הן ככל הנראה ענייניות יותר מהרגיל. אני חושבת בעיקר על כסף, הרבה כסף, להשיג אותו במהירות ולקחת אותו בחוכמה וביושר, כל כך הרבה כסף שלא אצטרך עוד לחשוב עליו. הוא יוחזר לבעליו אחר כך. ראשית מטס יקבל סירה משלו, סירה גדולה וכשירה לשיט עם תא קברניט ומנוע פנימי. הסירה הטובה ביותר שאי פעם נבנתה בכפר העלוב הזה...." (עמוד 11).

הדמות הנוספת החשובה והמרכזית בעלילה היא גברת אנה אמלין הזקנה. אמלין לא יצאה מדלת אמותיה. כל המצרכים שהייתה זקוקה להם נשלחו ישירות אליה מהחנות, וגב' סונדבלום הייתה באה לנקות פעם בשבוע. הוריה היו עשירים והותירו לה ממון רב. הווילה בה התגוררה נקראה בפי אנשי הכפר "בית הארנב". אורחים שבאו לבקר את גברת אמלין נשלחו בנימוס לדרכם, וביציאתם מהבית נותרה בהם תחושה שבסך הכול מדובר ב"במצבת זיכרון". אמלין בילתה את רוב ימיה בבית, והתמסרה לציור ייחודי ואיורי ספרי ילדים.

"בית הארנב" היה היעד של קתרי והיא ביקשה לממש את חלומה... "שם היא גרה. גם מטס ואני נגור שם יום אחד. אבל עליי לחכות. עליי לשקול את צעדיי היטב לפני שאעניק לאנה אמלין הזאת מקום חשוב בחיי." (עמוד 15)

האם הצליחה קתרי למצוא את הדרך להשיג את מטרתה ביושר? האם אנה תחשוף את מזימתה של קתרי?

טובה ינסון מציירת את קתרי כדמות מיוחדת. לקתרי היו אפשרויות רבות להתעשר, אך היא לא גבתה תשלום בעד הצעות ותיווך בין אנשים מסוכסכים, ושלא לא ראו עין בעין פתרון אחד. קתרי חילקה הצעות בתכליתיות ללא משוא פנים ובמינימום מילים.

הסופרת בכתיבתה המיוחדת ארגה כאן, מערכת יחסים בין אנה אמלין לקתרי קלינג, כשתי וערב. המארג הכביר הזה נבנה אט אט כמו פתיתי שלג איטיים.

ספר נפלא, עם אמירה, שכיף לקרוא בו ביום שרבי, ולהתענג במשוב רענן מתיאורי מזג האוויר הקפוא ששרר בכפר.

מבלי לחשוף את העלילה, אני מרשה לעצמי לעדכן, שהספר החל בתמונת חורף קפוא וחשוך, ומסתיים בלילות מוארים וקצרים כשאביב בפתח...

בשורה התחתונה: על הספר הזה אפשר להגיד בפה מלא ש"דברים טובים באים באריזות קטנות."

ממליצה בחום.

לי יניני

כתר, הסדרה הקטנה, פרוזה תרגום, תרגום משוודית, 220 עמודים 2018